פסק-דין בתיק ע"פ 2840/11

השופט ח' מלצר:

1.              לפנינו שלושה ערעורים שנשמעו במאוחד. המערערים, שכנגדם וכנגד אחרים הוגש כתב אישום אחד - הגיעו להסדרי טיעון נפרדים עם המדינה (במסגרתם אף צורפו - לגבי חלק מהמערערים - כתבי אישום נוספים). בערעורים הם משיגים על העונשים, אשר בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' אליקים) השית על כל אחד מהם.

להלן אביא את העובדות העיקרית הדרושות לענייננו.

2.              נגד המערער ב-ע"פ 2840/11 (להלן: יאסין), המערער ב-ע"פ 3670/11 (להלן: פלוני), המערער ב-ע"פ 7506/11 (להלן: קוסקוסה) וששה נוספים הוגש כתב אישום (להלן: כתב האישום הראשון). זה החזיק שני אישומים, שעניינם בשני מקרי שוד נפרדים שאירעו בעיר שפרעם ואשר יתוארו להלן (על פי מה שהודו בו הנאשמים לאחר שהגיעו להסדרי טיעון, כנזכר בפיסקה 5 שלהלן).

3.              האישום הראשון עניינו בשוד בעל חנות תכשיטים (להלן: שוד התכשיטן), אשר מבין שלושה המערערים שלפנינו רק פלוני נאשם כי היה מעורב בו. כאמור בכתב האישום המתוקן, שפלוני הודה בו במסגרת הסדר הטיעון, פלוני, שני נאשמים נוספים, אדם בשם ענאן (ששימש עד מדינה) ואנשים נוספים שזהותם אינה ידועה - קשרו קשר לשדוד את התכשיטן. אחד הנאשמים הנוספים, ענאן והאחרים (אך לא פלוני) הגיעו לבית הקורבן, שם שהו גם בני משפחתו, ודרשו ממנו כסף וזהב באיומים לפגיעה פיזית בו ולחטיפתו, ואחד מהם אף ירה יריה בסלון הבית. במהלך האירוע הם גנבו רכוש, לרבות שעון זהב.

פלוני- הואשם והורשע בכך שמסר למשטרת ישראל ידיעה כוזבת על פרטי השוד הצפוי עוד לפני ביצועו, ולאחר השוד מסר ידיעה כוזבת נוספת אודות זהות מבצעי השוד - מהלך שנועד להכשיל את חקירת המשטרה בנושא. כן הואשם פלוני בכך שנטל והחביא את שעון הזהב שנגנב על מנת למנוע את גילוי השלל.

בגין כל אלה הורשע פלוני בעבירות של קשירת קשר לפשע, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט ומסירת ידיעות כוזבות.

4.              האישום השניעניינו בשוד עובדיו של מפעל "קפה נח'לה" בשפרעם (להלן: שוד המפעל), אשר שלושת המערערים הודו בעובדות ובעבירות מסוימות בקשר אליו (כתבי האישום המתוקנים יש בהם הבדלים מסוימים לגבי כל אחד מן השלושה, נוכח הסדרי הטיעון הנפרדים, אולם אני אציין כאן רק את המשותף בהם). כעולה מכתב האישום המתוקן, ששה מן הנאשמים, לרבות יאסין וקוסקוסה קשרו קשר עם ענאן לביצוע השוד. תחילת הפרשה במידע שמסר אחד הנאשמים הנוספים (להלן: ספורי), עובד לשעבר במפעל, לקוסקוסה ולענאן על אודות הגורם העוסק בהפקדת פדיון המפעל. ענאן ושלושה הנאשמים הנותרים (להלן: המבצעים העיקריים) הם שביצעו את השוד בצוותא: הם חסמו ברכבם את דרכו של רכב עובדי המפעל, שנשאו עמם את הפדיון היומי, ניגשו לרכב, ירו באקדח לכיוון הרכב, ניפצו את שמשת הרכב בפטיש, איימו על יושבי הרכב באקדח ובפטיש, נטלו מהם את הפדיון בסך כ-75 אלף ש"ח, ונמלטו.

קוסקוסה - שקיבל יחד עם ענאן את המידע המקדים מספורי - סייע לביצוע השוד בתצפית שערך על המפעל ודיווח למבצעים העיקריים על יציאת העובדים ברכבם. לאחר השוד חלק בשלל עם יתר הקושרים (אך לא עם ספורי). הוא הואשם והורשע בעבירות של קשירת קשר וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות.

אשר ליאסין: בביתו התכנסו המבצעים העיקריים לקראת השוד, הם השתמשו ברכבו לשם ביצוע השוד, ולאחר ביצוע השוד התכנסו שוב כולם בביתו לשם חלוקת השלל. כמו כן בערבו של אותו יום הסיע יאסין את ענאן למקום שבו נפגש הלה עם אחר ומכר לו אקדח. לפיכך הואשם יאסין והורשע לפי הודאתו בעבירות של קשירת קשר וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות, כמו גם בסיוע לנשיאה, הובלה וסחר בנשק.

מעורבותו של פלוני בפרשה זו התבטאה בכך שלאחר השוד פנה אליו איש משטרה בעניין, ופלוני, שידע על אודות השוד, מסר את מספרי הטלפון של ענאן ואחרים כקשורים לאירוע. ברם בסמוך לאחר מכן יזם פלוני פגישה עם ענאן, מסר לו שהמשטרה יודעת את מספר הטלפון הנייד שלו, הורה לענאן להוציא את כרטיס ה-sim ממכשירו, גזר והשליך אותו, וזאת על מנת למנוע את השימוש בו כראיה. ענאן שילם לפלוני בתמורה כ-2,500 ש"ח. לפיכך הואשם והורשע פלוני בעבירה של סיוע לאחר מעשה, נוכח עזרתו לענאן להימלט מענישה, וכן בעבירה של השמדת ראיה.

5.              לאחר שמיעת ראיות - הגיעו כל תשעה הנאשמים בכתב האישום הראשון להסדרי טיעון נפרדים, חלקם "סגורים" (קרי: עם הסכמה בין הצדדים גם ביחס לעונש המדויק שבית המשפט יתבקש לגוזרו על אותו נאשם), וחלקם "פתוחים" (קרי: ללא הסכמות לעניין העונש), וזאת לאחר תיקונים מסוימים שהוכנסו בכתב האישום האמור (על פי מה שפורט בפיסקאות 4-3 שלעיל). חלק מן הנאשמים, לרבות פלוני ויאסין, ביקשו לצרף לכתב האישום הראשון כתב אישום נוסף, כל אחד לפי עניינו ובעקבות הסדרי הטיעון וההודאות - הנאשמים הורשעו כאמור. תמונת ההרשעות והעונשים שנגזרו על המערערים והנאשמים השונים, בתמצית, היא איפוא זו:

המעורבים בשוד התכשיטן (במקרה של פלוני - גם בשוד המפעל):

-        פלוני: הורשע במעורבות כאמור בשני מקרי השוד שבכתב האישום הראשון -שוד התכשיטן ושוד המפעל. הוא ביקש כאמור לצרף למכלול כתב אישום נוסף, שעניינו החזקת אקדח, כדורים, ומחסניות של רובה מסוג M-16 ומסירת ידיעה כוזבת לשוטר על כך שהאקדח הוא של אחר ושיבוש מהלכי משפט (להלן: כתב האישום המצורף של פלוני). הסדר הטיעון היה "פתוח" לעניין העונש, ביחס לשני כתבי האישום. נגזר עליו עונש של 27 חודשי מאסר בפועל בגין כתב האישום הראשון, ו-18 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) נוספים ומצטברים בגין כתב האישום המצורף; עונשי מאסר מותנים של 12 חודשים ושל ששה חודשי מאסר, למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאים הם שלא יעבור עבירה מסוג פשע או עוון, בהתאמה, וכן קנס של 7,000 ש"ח, או שלושה חודשי מאסר תמורתו.

-        שני הנאשמים הנוספים שהואשמו יחד עם פלוני בשוד התכשיטן הורשעו ונגזרו עליהם: 39 חודשי מאסר בפועל למבצע העיקרי בשוד (הסדר "סגור"), ו-15 חודשי מאסר בפועל לנאשם הנוסף בפרשה (לו היה הסדר "פתוח") והוא הורשע בעבירות של: אי מניעת פשע, סיוע לאחר מעשה עבירה ועבירות בנשק בסיוע לביצוע עבירה.

המעורבים בשוד המפעל בלבד:

-        יאסין: הורשע בהקשר לשוד המפעל בעבירות של קשירת קשר, סיוע לשוד בנסיבות מחמירות, וכן סיוע לנשיאה, הובלה וסחר בנשק. הסדר הטיעון בכתב אישום זה היה "סגור" - לעונש של 27 חודשי מאסר בפועל (כפי שאכן נגזר עליו).

יאסין ביקש לצרף להסדר כתב אישום נוסף, שעניינו שבעה מקרי התפרצות לבית מגורים וגניבה, שלוש גניבות רכב, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, גניבת כרטיסי חיוב ושימוש בהם, וכן הלנה והסעה שלא כדין (להלן: כתב האישום המצורף של יאסין); הסדר הטיעון בעניין כתב האישום המצורף היה "פתוח". נגזרו עליו 38 חודשי מאסר בפועל בגין כתב האישום המצורף, בניכוי ימי מעצרו, וזאת במצטבר לעונש שנגזר עליו בקשר עם כתב האישום הראשון; וסך הכל: 65 חודשי מאסר בפועל. כן נגזרו עליו עונשי מאסר מותנים של 12 חודשים ושל ששה חודשי מאסר, למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאים הם שלא יעבור עבירה מהעבירות שבהן הורשע בכתב האישום הראשון או זה המצורף, בהתאמה.

-        קוסקוסה: הורשע על פי הודאתו בעניין שוד המפעל בעבירות של קשירת קשר וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות. במסגרת ההסדר "הפתוח" - נגזר עליו בגין הרשעתו זו עונש של 19 חודשי מאסר בפועל (בניכוי תקופת מעצרו, כחמישה חודשים). כן נגזרו עליו עונשי מאסר מותנים של שנים עשר ושל ששה חודשי מאסר, למשך שנתיים מיום שחרורו, והתנאים הם שלא יעבור עבירה מסוג פשע או עוון, בהתאמה.